בנם של זהרי אודל ואברהם. נולד ביום כ"ה בשבט תשס"ד (17.2.2004) באילת. אח לשלושה-עשר - רוני, נעמי, תהילה, תאיר, הודיה, נתן, שני, טליה, נועה, שירה, יוסף, אבישג וירין.

נחמן גדל באילת, והיה מוכר לתושבי העיר בחיוכו הענק ומאיר הפנים לכל אחד. הוא היה הלב הפועם של הבית החם וברוך הילדים בו גדל.

הוא החל את לימודיו בבית הספר הממלכתי-דתי "ימין הרצוג" ובהמשך בישיבה התיכונית הימית "צביה" באילת, שם הצטיין בלימודיו והיה דמות מופת לתלמידים ולמורים כאחד. מאמציו הלימודיים נשאו פרי וציוניו במבחני הבגרות היו גבוהים. מוריו מספרים שהיה נער עם כוחות רבים, שליוו אותו בכל המטרות שהציב לעצמו.

מילדותו ניכרה בו רגישות לסובבים אותו וחיבור עמוק למסורת ולערכי התורה. נחמן היה נער שהתעניין בתחומים רבים, בעל שאיפות וחלומות גדולים. ילד אכפתי הדואג לחבריו ולמשפחתו, בעל ערכים, מצחיק, צנוע, ישר, רחמן וחייכן, שתמיד הקרין אור וטוב לכל סובביו וחיוכו הכובש לא מש מפניו. הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" היה מוטו בחייו, פסוק שביטא את דרכו בעולם – לדאוג תמיד לאחרים, לשים את טובת הזולת לפני טובתו. פעם, למרות שהיה לו פחד גבהים, קפץ מגובה רב כדי לעזור לאדם שקפץ ונפצע. הוא סחב אותו על גבו עד לחוף ומשם פינה אותו לבית החולים.

חבריו ובני משפחתו מספרים עד כמה היה חרוץ ומסור, אכפתי, טהור ואיש חסד, מלח הארץ. המשפט שהיה מזוהה אתו "קודם כול כולם ורק אחר כך אני" הוא עדות לאישיותו המיוחדת ולתחושת השליחות שהנחתה אותו בחיי היום יום. נאמן לדרכו נחמן התנדב בעמותת "קו לחיים" שמטרתה, לתת מענה לילדים הסובלים מנכויות מורכבות ותסמונות נדירות.

נחמן אהב מאוד את עירו אילת ואת הים ואף סיים קורס "סקיפר" וקורסי צלילה בדרגת שני כוכבים. הוא גם התאמן באגרוף ובתחום זה כמו בכל תחום בו עסק הפגין מצוינות והתמדה במשך שנים והצליח להשיג כל יעד שהציב לעצמו.

ביום 15.8.2022 התגייס נחמן לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת "גבעתי", אחרי הכנה קפדנית ותחרותית. במסגרת תפקידו היה קשר של מפק"צ (מפקד צוות) בחוליית חוד החנית, ושימש כמפקד חוליית מקל"ר (מקלע רימונים) וכחבלן.

עם גיוסו לצבא ההגנה לישראל עוצמות חדשות פרצו ממנו. כלוחם בסיירת גבעתי, הפך למנהיג אמיץ והבהיר שהוא נלחם למען הזכות שלנו לחיות בביטחון בארצנו.

חבריו בשירות הצבאי מתארים אותו כמי שהיה היה עמוד התווך של הצוות שלו, מנהיג טבעי, אדם שתמיד תפס פיקוד ויוזמה, מוביל כל אירוע, וחבר נפש שעליו ניתן לסמוך בעיניים עצומות. היה גם מצחיק, רגיש, חכם, ומקצועי בצורה יוצאת דופן. בשירותו הצבאי כמו בחייו האזרחיים העמיד תמיד את טובת הכלל לפני טובתו האישית. יותר מכול בלטו בו האחריות והחברות. היה מקצוען, תמיד רצה לעשות הכול הכי טוב, חבר טוב ונאמן לחבריו ומודל לכולם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

נחמן נלחם בשבעה באוקטובר בנחל עוז. כשהוא נכנס לנחל עוז הוא התבצר עם חברים שם בבית תוך כדי שיש לחימה בחוץ. הם התבצרו שם שלושה ימים והמשיכו את הלחימה מבפנים. סיפרה אימו: "נחמן התקשר אליי מהבית הזה ב-11:00 בלילה, אמר שהוא ‏מאוד רעב ואם הוא יאכל שם האם זה גזל... נחמן בכלל לא ידע אם הדיירים יחזרו לבית הזה אבל מה שעניין אותו, אחרי שהוא מהבוקר בלחימה התחיל בשדרות והמשיך לנחל עוז, מה שעניין אותו זה שהוא לא עושה גזל".

עם הכניסה לרצועת עזה נלחם נחמן עם יחידתו בחאן יונס, במחנה שאטי בצפון רצועת עזה וברפיח בדרומה. במהלך הלחימה בחאן יונס נפצע מפצמ"ר (פצצת מרגמה), פציעה שגרמה לאיבוד שמיעתו באוזן שמאל. לאחר הבדיקות והטיפול הרפואי לא הסכים להישאר בבית להחלים - רצה לחזור לחבריו. אמר שהוא לא יכול להשאיר את החברים שלו בלחימה ואכן חזר לחזית.

ב-18 במאי 2024 נכנסה פלוגתו לבית חשוד ברפיח במטרה לאתר מנהרה. נחמן נהרג כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה ממולכד שהיה בתוך הבית. עמו נהרג חברו לצוות.

סמל נחמן מאיר חיים וקנין נפל בקרב ביום י' באייר תשפ"ד(18.5.2024) . בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באילת. הותיר אחריו הורים ושלושה-עשר אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אחותו נעמי ספדה לו: "אחי היקר, אהוב ליבי גיבור העולם שלי! אני אוהבת אותך, תודה שהייתי אחותך בזמן שה' נתן לנו, תודה על כל שניה ומאית השנייה אתך, תודה על כל שנייה שהרחתי את הריח שלך וחיבקתי אותך, אתה הלב של החיים שלנו... אבל אנחנו בטוחים שאתה במקום הכי הכי הכי טוב שיש! תודה על הזכות שהיית האח הכי מושלם שיש, תודה על הזכות שהיית הדוד הכי מושלם לילדים שלי תודה על הזכות שהיית הגיס הכי מושלם".

כתבה אימו: "יש הרבה דברים מאוד מאוד חשובים ומעוררי השראה של נחמן, ואני רוצה לזכור את הקדושה שהייתה בו. נחמן התייחס למדים שלו כאילו זה בגדי הכהן, ולנשק שלו כאילו כלי ביד הכהן. הוא אהב מאוד את הצבא וקידש אותו ממש, קידש את הקדוש ברוך הוא גם ואת הארץ בזה שהוא מת על קידוש השם".

חברו ליחידה אמר להוריו: "היום איבדתם ילד אחד, נחמן, שהיה אח בשבילנו לכן אתם גם כמו ההורים שלנו אז קיבלתם עוד שלושים ילדים ואנחנו כאן לכל מה שתצטרכו - צוות 60".

נחמן מונצח במצודת יואב - בית חטיבת גבעתי, בכביש צומת גבעתי - צומת נהורה.